מהי חרדה?
החרדה באה לידי ביטוי בהתנהגות חששנית, פחד ופוביה מאובייקטים חיצוניים או סיטואציות שאנו נמנעים מהן על מנת להגן על עצמנו מפני מה שנתפס כמצב סכנה.
אנשים הסובלים מהפרעת חרדה יכולים להימנע מנסיעה מחשש לתאונה, להימנע מיצירת קשר חברי מחשש לאכזבה, להימנע מלדבר על מחלות בשל החשש מהן ועוד.
שינוי תפיסת המציאות יוביל לשינוי רגשי פיזיולוגי.
במהלך תהליך החקירה העצמית, נזהה את שורש גורם החרדה, נבדיל בין העובדות לבין פרשנות המצב אותו אנו חווים בזמן החרדה, נשנה דפוסים, ננקה אמונות ונפחית את הלחץ אשר מייצר טריגר לחרדה.
בתהליך הטיפול בחרדה נשלב טכניקות רגיעה, מיינדפולנס וג'ייקובסון.
חרדה הינה מצב בה קיימת חרדה כביטוי מרכזי הגורמת לסבל סובייקטיבי, משפיעה על התפקוד, פוגמת באיכות החיים ובדרך כלל עוצמתה מוגברת ואינה תואמת לסיטואציה.
חרדה מאופיינת במחשבות קטסטרופליות על העתיד, הקרוב או הרחוק, על מה עלול לקרות ולא על מחשבות המתמקדות בכאן ועכשיו.
ולכן בחרדה קיימת תחושת פחד כללית גם במצבים בהם אין סכנה אמיתית או שהסכנה אינה בדרגה גבוהה כעוצמת הרגש.
לעיתים היא מלווה בהתקף חרדה/ התקף פאניקה הבאים לידי ביטוי בסימפטומים גופניים.
הפרעות חרדה הן הפרעות שכיחות מאוד אך מטופלים החווים חרדה מרגישים חריגים, מבודדים ובעיקר מתביישים.
רבים שאינם מטפלים בחרדה לעיתים מגיעים למצבי דיכאון וקושי רב בתפקוד היום יומי.
זאת, משום שהתחושה היא שההתמודדות עם חרדה היא קשה והשינוי מרגיש כמעט בלתי אפשרי.
ניתן להפחית את רמת החרדה ולקבל כלים רבים להתמודדות עמה ולשפר את איכות החיים.
מהו התקף חרדה?
מדוע התקף חרדה לעיתים מלווה בזיעה, בקוצר נשימה, לחץ בחזה, מחנק בגרון, תחושה של התקף לב או פחד להשתגע?
החרדה מתבטאת בשלושה מישורים:
במישור הפיזיולוגי- החרדה מפעילה את המערכת הסימפטתית בגופנו וגורמת לנו להגיב כאילו ישנה סכנה ממשית כעת ולכן אנו מגיבים בעוררות יתר, כאבים בחזה, דפיקות לב, לחץ דם גבוה, הזעה, חום בגוף, התקשרות השרירים וכו.
במישור הקוגניטיבי- הסימנים המחשבתיים כוללים דאגה מוגברת, פחד, כעס, חוסר אונים, חוסר ביטחון, חשיבה לא רציונלית, ראייה קטסטרופלית, "אני הולך למות" "אני הולך להשתגע", העצמה של מחשבות שליליות ועוד.
במישור ההתנהגותי- פחד המוביל להימנעות ממצבים בהם החרדה עלולה להתעורר.
אנשים החווים חרדה משתדלים לא לבוא במגע עם הגורם לפחד ויעשו הכול כדי לא להיתקל באובייקט המפחיד, גם אם משמעות הדבר להימנע ממגעים חברתיים או לוותר על הצעות אטרקטיביות שעלולות להעיר את החרדה.
מרבית האנשים מאמינים לחרדה ואינם מצליחים לזהות מהו הטריגר המפעיל אותה.
מאחורי החרדה קיימות מחשבות אוטומטיות שליליות שאנו מאמינים להן, אך איננו מודעים אליהן רוב הזמן.
מחשבות אלו מובילות לרגשות לא נעימים וכשמתעוררת חרדה אנו מיד נאבקים בה, מעצימים אותה או מנסים לברוח ממנה וכך התפקוד היומי שלנו יורד ואנו חווים קושי רב.
אפשרויות הטיפול הן רבות ומגוונות ובאמצעות הטיפול ניתן להפחית את החרדה באופן משמעותי.
איך נבדיל בין פחד לחרדה?
הפחד הנו מנגנון הישרדותי תקין השומר עלינו ומגן עלינו מפני סכנה ממשית.
הפחד הוא אינסטינקט קיומי והישרדותי הקיים אצל בני האדם ואצל בעלי החיים ומתעורר באופן סובייקטיבי כאשר האדם מעריך כי קיימת סכנה או איום רגשי בסיסי שאותו נחווה בעוצמות ובתדירויות שונות.
הפחד חיוני להישרדותנו ומניע אותנו לפעולה- לברוח, להילחם או לקפוא על מנת להגן על עצמנו כאן ועכשיו.
החרדה לעומת זאת הינה תחושת פחד חסרת בסיס הישרדותי ומונעת מהאדם להתמודד עם מצבים תקינים בחייו.
אין במציאות מקור אובייקטיבי לסכנה קיומית, אך קיימת תחושה מעורפלת ומרוחקת של איבוד שליטה ושמשהו רע עומד לקרות.
בחרדה מתווספים לרגש הפחד רגשות נוספים כמו: חוסר אונים, דאגה, בהלה, אימה, מתח אשמה, בושה, כעס ותסכול.
חרדה מתפתחת ומתחזקת כאשר אנו נמנעים מפעילויות שונות שעלולות להביא להתקף החרדה הבא ולרוב לא ניתן להביע במילים ולתאר מה מאיים עלי כעת, רק חוויה של אי שקט בלתי מוסבר.
מהי הרחבת התודעה?
מדוע ישנם אנשים שנמצאים באותה סיטואציה, חווים את אותה "מציאות" אך מגיבים אחרת?
אנחנו חיים את תוצאות הפרשנויות שאנחנו נותנים למציאות של חיינו, המוח שלנו עובר תהליכי למידה ועיבוד המידע בהתאם לחוויות הילדות שלנו, לחינוך שלנו ולפרשנות שנתנו במהלך חיינו לחוויות שלנו וכך אנו מתעצבים להיות מי שאנו היום בשילוב הפחדים, מערכת האמונות, המחשבות והדפוסים שלנו.
רובנו כלל לא מודעים להרגלים הלא אדפטיביים שסיגלנו וכתוצאה מכך אנו חווים פחדים, כעסים, דאגנות, חרדה ודיכאון.
האני מאמין שלי הוא להיצמד לעובדות ללא פרשנות,
כל אחד מאתנו יכול לבחור אחרת, לבחור להתבונן בקושי ובכאב ומשם לצמוח, להתפתח ולחיות חיים מלאי משמעות.